ישראל וייזר - אבא של רועי בלוויה

הקדוש ברוך הוא נתן לנו שלושה ילדים מושלמים. פשוט מתנות. ואני אמור לעמוד פה ולסכם מתנה שקיבלתי במשך 21 שנה בכמה דקות. אני רק יכול להגיד שאני מאחל לכל אחד ואחד פה roey. כולם אהבו אותך. היו לך את כל היציאות המוזרות האלה. הבדיחות שידעת תמיד ידעת להצחיק את כולם. והחיוך, החיוך הנצחי שלך שתמיד היה על הפנים אפילו שהיה קשה.

 רועי הייתה חלק מהגוף שלי, איבר נוסף מהגוף שלי. הייתה צמוד אלי.  הכל עשיתי בשבילך. הייתי מוכן להגיע לכל מקום בשבילך. אני כמעט הגעתי לשם. רק שלא יהיה חסר לך, שלא תהיה עצוב. היית כל כך חכם. כן, היה לך ראיה הגיונית, מערכתית לכל דבר. ואני רוצה להגיד לכם שהראיה הזאת ידע בסוף להציל 12 מהחיילים שלו, שלו לפני שהוא נפל. אתה שוכב פה משם לבד וכל מה שאני רוצה לעשות רועי זה לבקש סליחה על כל הפעמים שהענשנו אותך, שאכזבנו אותך אותך כי זה לא מגיע לך. היית מושלם. פשוט לא נקלט.

Roey you were an amazing Jew. We all remember your tefillin timers and putting together minyans on the base. You really tried, you tried to be a good of a Jew as best as you can.

You were my best friend. I wish I had just one more day with you to talk to you the way we used to talk, the dumbest and stupidest things we used to say to each other, Just to tell you how much I love you and how proud me and Ema are of you

You were an amazing brother, you always looked to help.

Me and Ema, Shani & Nadav were going to miss you and it’s going to be really hard because you were Roey and you were so special.

נפלת גיבור בהגנה על המדינה והגנת על המדינה ועל החיילים שלך ידעת גם בסוף לשים את הצרכים של אחרים מול הצרכים שלך. בדרך הצלחת להציל  12 החיילים  מפלוגה שלך עם קור רוח ותושייה לא נורמלית. תנוח רועי. מגיע לך אתה הגיבור של כולנו וכולנו אוהבים אותך ה נתן וה לקח יהי שם ה מבורך

מפקד וחבר – עומר ראובני

רועי אני כאן ולא מאמין. אני זוכר בפעם הראשונה שהכרתי אותך זה היה בשבת שבאתי לספר קצת לחברים במכינה מה הם הולכים לפגוש ולראות בשירות הקרבי שלהם, לספר להם קצת על גולני. אני זוכר איך בסוף השיחה אחד שנשאר קפץ עליי, אמר לי אחי, גם אני הולך להיות בגולני, בהתרגשות עצומה ובעיניים שלא ראיתי נוצצות כאלה בחיי ,שאפילו לא יודע לקראת מה הוא הולך בכזה חיוך כזאת וודאות אומר אני הולך להיות לוחם בגולני. אני זוכר דבר אחד שקרה כשעזבתי את המכינה באותו שבת שצצה לי בראש. הלוואי ורועי החייל שלי הלוואי ואני אזכה בחייל כזה אצלי בפלוגה, כי לא היה לי ספק מאותו רגע שהחיוך הזה והשמחה הזאת שהיו כל כך כנים וכל כך אמיתיים, הם ילוו אותך בכל השירות הצבאי שלך. וכך היה חודש לאחר מכן, כשבאמת הגעת לצבא. הדבר הכי גדול שאולי קרה לי בשירות הצבאי שלי, שבאמת הגעת להיות חייל שלי, ואותו החיוך, אותו חיוך בדיוק שלו. לא מש מהפנים שלך מהטירונות, אל האימון המקדם, לקורס מ"כים גם לתפקידים שלא רצית כשהשאירו אותך מפקד בביסלמ"ח. כמה צחקנו עליך שהגעת לתפקיד הזה , רק אותו התפללת לקדוש ברוך הוא רק אל תשים אותי בביסלמ"ח .וקצת פחדתי שאולי משהו ברועי הזה, שתמיד מחייך, שתמיד מרים את כולם, תמיד עם החולצה בחוץ. ועדיין כל המפקדים שלו אוהבים אותו, לא משנה מה. ושאלתי את המפקדים שהיו איתך שם את המ"מ שלך בדאגה. תגיד, איך הולך לרועי, מה, הוא בסדר, לא, איך עם החיילים שלו הולך להם בקורס אתו. והוא אמר לי מה זאת אומרת רועי? ברור שהוא הכי טוב. איזו שאלה. בכלל לא היה ספק שתמיד אתה תהיה המוביל. תמיד אתה תהיה מרכז העניינים. האחד שברגעים שקשה לכולם יודע להרים את המורל ולחייך ולקחת את כולם מלמעלה. אני זוכר באחת השיחות שלנו לפני חצי שנה בערך, שדווקא לי אני מצאתי את עצמי באיזה רגע קשה בצבא, ואני מוצא את עצמי שהחייל שלי שהטירון שלי לפני כמה שנים, ביום שהתגייסתי לצבא, בסוף הוא בא ומרים אותי ברגע קשה ונוסח בי רוח שלא חשבתי שאנשים יכולים לעורר בי ברגעים כאלה וזאת המורשת שלנו ממך רועי וכל עם ישראל צריך לדעת את זה. זאת המורשת שלך שתגרום לנו לנצח במלחמה הזאת. כי המלחמה הזאת היא לא תנוצח על ידי מטוסים וטנקים. בזה אנחנו חזקים. האויבים שלו בעשרות מונים ולאף אחד אין ספק. המלחמה הזאת היא מלחמה של הרוח ושל התודעה, הרוח ועוד של עם ישראל שאתה נתת לנו בכל מפגש איתך, בכל בן אדם שהיה מסביבך. תמיד בצחוק ובמילה טובה. זה מה שאנחנו הולכים קדימה בזה. עם ישראל ינצח את המערכה הזאת, בעוז ותעצומות נפש. לרגע אחד לא נשכח אותך. אני מבטיח השם יקום דמך. תהה נשמתך צרורה בצרור החיים.

ישראל וייזר - אבא של רועי בשלושים

רועי
34 ימים עברו מאז ששמעתי את הקול שלך, ו30 יום מאז שנפרדנו ממך, וכמה שזה מציאות זה לא נקלט עדיין.
שלושה ילדים נתן לי הקב"ה כל אחד חלק מהלב שלי ועכשיו חסר לי שליש ממנו ונשאר רק חור גדול שכל יום כואב מחדש.
למדתי המון עליך בחודש האחרון מהחברים ומהחיילים שהיו איתך ושפיקדת עליהם, אין אחד שלא דיבר על הלב שלך, על הצחוקים שהיית עושה, כמה היית מיוחד וכמה נגעת בהם וכמות הטלפונים והווטסאפים יעידו על כך.
זה מנחם אבל לא מנחם כי הגעגוע שלי אליך הוא אדיר ואני עדיין באיזשהו מקום מחכה לך.

I would give any thing to be able to talk to you one more time, to tell you how much I love you and that I was always proud of 
everything you did.

בברית שלך הזכרתי את פרק כ"ג בתהילים- 
ה' רועי לא אחסר. עם השנים זה הפך לשיר שהיינו שרים בדרך הביתה מהבית כנסת כל שישי בערב.
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר:
בנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי:
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ:
גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי:
תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה:
אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית ה' לְאֹרֶךְ יָמִים:

רועי, שאתה יושב שם בבית ה', תהיה מליץ יושר על כולנו, במיוחד בתקופה הקשה הזו, תן גם מילה טובה לרופא לשבורי לב, שירפא אותנו, ויתן לנו כח להמשיך.
ודבר אחרון-
אבינו מלכנו נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך

הרב אסף וייצמן - מחנך של רועי בתיכון - בלוייה

רועי היקר, וייזוש, תלמיד יקר ואהוב שלי,

אני חוזר עכשיו מהלוויה שלך, איזה הזיה אתה קולט?

ההלוויה שלך רועי! איך? אתה וייזר, וייזוש, מלך הצחוקים, בחור שכולו חיוך, תמיד בכיף בשמחה, מה הקשר שלך לאירוע הזה. אתה רועי ״המורה קצת באלגן זה בריא״ וייזר!

רועי, חבר של כולם, שקטים, רועשים, ישרים ומפותלים, חבר של כולם!

רועי שכל מורה הרגיש שרועי הוא הפרוייקט האישי שלו.

זה לא קשור אליך כל הקטע הזה של ההלוויה!

הסתכלתי בהתכתבויות האחרונות שלנו, התכתבויות על התכתבויות, אבל כל אחת מהן הסתיימה בשני סמיילים צוחקים שלי. נשבע שהיית גומר אותי מצחוק, לפעמים הייתי מחמם אותך סתם רק כדי שתצחיק אותי.

אתה יודע רועי, ביום ראשון אחרי שכל ממדי הזוועה התחילו להיחשף, לא יכלתי לשאת את זה, הסרטונים ברשת, הצו 8, המשפחות המפורקות,ואז ההודעה הנוראה על נפילתך- לא היה לי כבר כוחות.

אבל אז דמיינתי אותך עם הכובע הזה שלך, החיוך השובבי, המכנס הקצר והגדול עליך באיזה שלוש מידות, אומר לי ״המורה ( הוא היה קורה לי המורה במלעיל), מה נסגר המורה? בחייאת המורה, מה זה הדיכאון הזה? יאללה! יאללה!״

רועי בי נשבעתי שהרמתי מבט לשמיים וראיתי קרן שמש ועננים שחייכו אלי.

חברים, רועי מחזק אותנו מלמעלה, הוא דורש מאיתנו לא להישבר, אנחנו במלחמה על הבית, ואנחנו ננצח. אנחנו לא נשבר. אנחנו נהיה חזקים.

בשביל רועי, בגלל רועי.

לא להיות שפופים! לחייך, להאמין. כמו רועי.

בהערה האחרונה שכתבתי לחבר׳ה בתעודה, בסוף כיתה יב, ביקשתי  מהם, לשלוח לי שיר שהם אוהבים, ודרכו כתבתי להם את ההערה.

רועי קצת נמרח עם השיר ששלח לי, וכתבתי לו הערה דרך שיר שאני בחרתי. אבל אתמול הסתכלתי שוב בהתכתבויות שלנו ונזכרתי שבסוף אחרי שכבר כתבתי את ההערה רועי שלח לי שיר אחר, הוא שלח שיר שנקרא Hall of fame.

בימים האחרונים שמעתי את השיר שוב ושוב.

השיר מדבר על גיבורים, גיבורים כמו רועי.

Standing in the hall of fame

And the world's gonna know your name

'Cause you burn with the brightest flame

And the world's gonna know your name 

And you'll be on the walls of the hall of

fame

רועי, אתה גיבור, אתה

בהיכל התהילה.

רועי היקר, שמור עלינו, תאיר לנו את המציאות.

צא ותמצא את כל החייכנים הגדולים בשמים, את כל החבר׳ה מ״ההמשך״ שנמצאים שם למעלה, תצטרף אליך גם את הרב יעקב, את יובל, את יוחאי, שמרו עלינו תנו לנו כוחות.

חייכו אלינו, תאירו לנו את העולם. 

ועוד דבר רועי, אין מישהו כמוך שיודע להזיז דברים שהוא רוצה משהו. היית עובר מורה מורה, טלפונים, מכתבים, הודעות, מטריף את המערכת אם צריך, בשביל עוד נקודה וחצי במגן. נודניק אמיתי! 

רועי, אני מבקש ממך, לך לקב״ה ותנדנד לו, תטריף אותו, אל תוותר, תגיד לו די, די כבר. די. פשוט חאלס!

אני סומך עליך.

אוהב אותך ממש

ומתגעגע

אסף ויצמן

מחנך שכול

הספד של אבי פייפר - סבא של רועי

How can I eulogize Roey Chaim HYD
SON BROTHER GRANDSON NEPHEW SOLDiER COMMANDER FRIEND BELOVED.
From a young age, Roey used to come with me every Friday to do shopping, all the store keepers
loved your smile and wit.
How did it happen that you grew from a young child to a teenager to an amazing adult? It happened
too fast.
From then on each and every Friday that you could, you used to burst into our house and say - Hey
Sabba, hey Savta - with such a HUGE smile that I will never forget.
How can I console you Yami. Naomi, Shani, Nadav?
How can I describe the barbaric acts of animals who murdered women, babies, and children?
AGAINST EVIL ONE CANNOT BE PLACENT. YOU WERE NOT PLACENT.
One of the reasons I made Aliya was the guilt feeling that I had from the Yom Kippur war 50 years
ago.
I always felt guilty that I did not partake in that war as I was living in America
Had I been living in Israel I would have been a soldier at the front line.
After I made Aliya and was drafted to the army we made a Kiddush before I went to Basic Training.
My Uncle who survived the horrors of the SHOA was at this Kiddush. He said he felt like a bug
that anyone can step on wherever they want. He could never imagine that someone from his family
would don a uniform and carry a gun in the state of Israel. This was one of the happiest days in his
life.
When you ROEY entered the ARMY I felt the same proudness that he felt.
And today 50 years later I no longer feel guilt. But you ROEY paid the price and not me.
Roey took some soldiers and led the charge and fought like a lion, killed a few of the enemy but
was killed doing so. ROEY you were always destined for greatness and lived your life accordingly
And in the end you died a hero.

NAOMI.YAMI.SHANI.NADAV MY BELOVEDS
Regrettably today you have entered to a family that no one wants to join but is the most exclusive in
the world. The Families of the bereaved soldiers. You paid the highest price that one could imagine
for the our right to this holy land.
Roey fell on Kiddush Hashem and Kiddush haaretz
We should not know of any more sorrow
G-d should wipe away the tears for all of Israel
WE should be strong for our people and our Holy land.

​

איך אפשר להספיד את רועי חיים השם יקום דמו
בן, אח, נכד, אחיין, חייל, מפקד, חבר, אהוב
מגיל צעיר רועי היה בא איתי כל יום שישי לקניות, וכולם אהבו את החיוך שלו
לראות אותו הופך מילד לנער לאיש היה מדהים, זה קרה כל כך מהר
ומאז כל יום שישי שהוא יכל הוא בא לבקר ונכנס עם אותו החיוך הגדול שלו שאני לעולם לא אשכח
איך אפשר לנחם אתכם נעמי ימי שני ונדב
איך אפשר לתאר את מעשה הבהמות שנרצחו ילדים טף ונשים, נגד רשע אי אפשר לשתוק
אחת הסיבות שבגללן עליתי לארץ היו רגשות האשמה שהרגשתי כשהיתי בארצות הברית במקום לקחתת חלק
במלחמת יום כיפור לפני חמישים שנה
הרגשתי שאם הייתי בארץ הייתי נלחם בחזית. כשעליתי לארץ והתגייסתי לצבא הדוד שלי ערך לכבודי קידוש
דוד שלי שרד את זוועות השואה הוא סיפר שהרגיש כמו ג'וק, כמו עפר שדורכים עליו לאן שלא ילך. הוא לא יכל
לחלום שמישהו ממשפחתו יישא נשק וילבש את מדי צבא ההגנה לישראל ויגן על העם היהודי בארצו.
וכשהתגייסתי הוא אמר שזה אחד מהימים המאושרים בחייו
וכשרועי התגייס הרגשתי את אותה הגאווה שדוד שלי הרגיש
והיום חמישים שנה אחרי , אני כבר לא מרגיש רגשות אשמה
אבל מי ששילם את המחיר היה רועי ולא אני, רועי הסתער קדימה, הוביל ולחם כגיבור

רועי תמיד נועד לגדולות והוא חי את חייו עם שאיפות גבוהות ובסוף סיים את חייו גיבור

נעמי, ימי, שני ונדב היקרים
לצערנו היום הצטרפתם למשפחה שאף אחד לא רוצה להיות חלק ממנה, משפחת השכול
ושילמתם את המחיר הכבד ביותר שניתן לשלם עבור זכותנו על הארץ שלנו
רועי נפל על קדושת העם והארץ
שלא תדעו עוד צער
ומחה ה' דמעה מעל כל הארץ
ֲחַזק וִנְתַחַּזק בַעד עֵּמנּו וְבַעד עֵרי אלֵהינּו ויהָוה יֲעֶׂשה הּטֹוב בֵעיָניו

יאיר הבר - חבר של רועי בשלושים

שלושים יום,

מי היה מאמין,

אשכרה עברו להם 30 יום.

אני עדיין מסרב להאמין, אני עדיין לא מצליח להוציא את המילים רועי זכרונו לברכה. משום מה אתה מרגיש לי כל כך חיי,

לא מצליח לעכל את זה שאתה לא פה. לא מצליח לדבר עלייך בלשון עבר.

אבל כמה עברו בשלושים יום הללו, כמה פעמים רציתי לשלוח לך הודעה, ולא איזה משהו עמוק או חשוב אלא סתם טובה קטנה, איזה סרטון של הפצצה איזה מידע על חייל שנפצע איזה מודיעין על מה שקורה כרגע במדינה. כי איכשהו תמיד ידעת הכל, ותמיד היית שם בשביל לעזור לכל אחד שהיה צריך.

כל כך הרבה פעמים בחודש האחרון הייתי צריך אותך ולא היית,

כל כך הרבה הודעה שנשלחו ולא קיבלו תגובה.

אני מנסה לחשוב ולעכל ולא מצליח, זה לא הגיוני לחשוב על מישהו שמלא בכל כך הרבה חיים בצורה כזאת, במוות. לא מצליח איך להבין את זה שהילד התזוזתי עם החיוך השובב הלך לישון ולא יקום לעולם.

אני ממשיך לעבור הלאה לנסות לחזור לשגרה אבל פתאום כל כך הרבה מזכיר אותך, כל פעם אתה שם, מי יארגן את היציאה בשישי, מי יזמין את הכדורי פלאפל בחומוס, מי?

בשישי האחרון הלכנו למעיין וכמובן שעצרנו אצלך, עמדתי והסתכלתי ועוד לא הבנתי שאתה באמת שם, זה פשוט לא נתפס!

אני פשוט מחכה שתחזור ותגיד לנו שעבדת על כולם,

שעשית את המתיחה הכי גדולה בהיסטוריה וכולנו יצאנו פתאים….

אני יושב וחושב וזה עדיין לא מסתדר כי זה פשוט לא הגיוני,

אתה היית כל כך חיי ולכן זה לא נתפס…

​

בחודש האחרון עברו כל כך הרבה מחשבות, בין נסיונות לעכל את מה שקרה חיפשתי נחמה, ואיך בכלל אפשר להתנחם באיבוד חבר שהכרת כל החיים….

הנחמה היחידה שיש לי זה הידיעה שלא נפלת במקרה, זה לא היה סתמי אלא זה היה מתאים לך, הלכת בגדולה כי היית גדול!

שמעתי מהרב אבינר שיום מיתתו של האדם נקבע לו מראש אבל דרך מיתתו היא לפי מדרגתו, ואכן נפלת לפי המדרגה הגדולה שלך, נפלת בגבורה בזמן לחימה במחבלים ארורים, נפלת בזמן שהגעת על חיילך, בזמן שהגנת על המדינה, בזמן שהגנת עלי, עלינו.

ואני ממשיך להתעמק ומוצא את הנחמה האמיתית בידיעה שאם היית חוזר לאותו מקרה היית עושה אותו דבר והיית מחרף את נפשך ולוחם למען המדינה ולמען מה שאתה מאמין בו למרות שידעת שזה יכול לעלות לך בחייך. 

כי כזה היית מאחורי החיוך השובב מאחורי כל הצחוק היית בעל סל ערכים עמוק, סל ערכים שכלל את הרצון העמוק הזה להיות שייך לדבר הגדול הזה, לעם ישראל, לנצח ישראל. והיית מוכן גם לשלם על הרצון הזה בחייך.

אתה הלכת, והשארת אותנו כואבים,

כואבים אבל גאים…

ועכשיו אנחנו, אנחנו צריכים להתחזק, צריכים ללמוד להרים ראש, ללמוד איך להשלים את החור שהשארת לנו, כי השארת חתיכת חור ענק, אחי!

אז אני מקווה שכל אחד מאיתנו, יהיה קצת יותר רועי חיים, קצת יותר חיי, קצת יותר שמח, קצת יותר יעזור לחברים שלי, קצת יותר ימסור מעצמו למען עם ישראל.

רק בבניין ירושלים ננוחם באמת,

רק בביאת הגאולה ותחיית המתים תבוא הנחמה השלמה,

אבל עד אז אני מתנחם בכך שצדיקים במותם קרויים חיים, וכל אחד מאיתנו נושא בתוכו חלק מרועי, ותפקידנו הוא לשמור אותך בחיים.

ואתה אחי היקר, תשמור עלינו שם מלמעלה,

ואל תשכח מידי פעם לזרוק איזה אות חיים.

אוהב אותך אחי, ומתגעגע בלי סוף!

עידו רפאלי - חבר של רועי בשלושים

רועי...

רק עכשיו כשאני פה בפעם הראשונה ,אני מנסה להתחיל לעכל.

רק עכשיו זה מתחיל להיות אמיתי בשבילי.

את הבשורה עליך, על הנפילה שלך, קיבלתי רק אחרי הקבורה שלך בכלל.

הייתי מנותק מהעולם בחוץ, עסוק במה שכולנו היינו ועדיין עסוקים.

חבר מהתיכון, שפגשתי אחרי שיצאנו למקום רגוע יותר, ישר רואה אותי ואומר לי:

"שמעת על רועי??? לא הבנתי על איזה רועי הוא מדבר, הייתי בטוח שהוא מדבר על רועי מפלגה אחרת שנפצע.

אבל ישר הוא אומר לי וייזר וייזר.

אוקיי, מה איתו?

מסתכל עליי, ובמילה אחת-נפל.

לא הצלחתי להאמין לו. לא הבנתי איך אתה קשור לזה. הרי דיברנו ממש רגע לפני החג, כי הייתי צריך שתארגן אותי במשהו לקורס קצינים, ואמרת שבטח, אבל רק בראשון כשתראה את הקצין שלך, אז הנחתי שאתה בבית בחג וחוזר בראשון לצבא.

כשהוקפצתי ללחימה לא יודע למה, לפני שכיביתי את הטלפון, שלחתי הודעות לשלושה אנשים-לאבא,לנטע,ולך. שאלתי אם אתה תקין-שתי וויים אבל לא ענית וכיביתי את הטלפון. חשבתי שאתה בטוח עסוק בלקפוץ כי זה מי שהיית, תמיד יודע הכל ראשון, תמיד ראשון.

רועי

אני לא מצליח לעכל את זה שלא תהיה איתי יותר בהמשך.

לא תמיד היינו הכי קרובים, ולפעמים לא נפגשים זמן ארוך, אבל הייתה לנו כימיה מסוג אחר, משהו שגם עכשיו אני לא מצליח להסביר, שלא משנה מה תמיד ידעתי שאתה שם ואפשר לכתוב לך הודעה עם איזה שאלה, או סתם לעשות סיבוב ברכב ב2 בלילה. כל דבר שצריך, אם זה ציוד צבאי כשהתגייסנו, או אם זה חומר לעבודות ומבחנים בתיכון, תמיד פניתי אליך.

הסתכלתי על כל השיחות שלנו בשנים האחרונות, וכל שיחה תמיד אחד מאיתנו צריך איזה משהו קטן ולי היה ברור שאם ממישהו אז רק אלייך אני פונה.

תמיד ידעתי, אבל עכשיו זה רשמי.

תמיד היית הכוכב הראשי. בכל מסגרת שהיינו ביחד. אם זה הכדורגל והנבחרת מכיתה א׳ עד שנמאס לשנינו כי כל הזמן היינו מנצחים, אם זה בסניף, שמהרגע הראשון הובלת אותנו, לא תמיד הכי בוגר, אבל חד משמעית מוביל בדרך שלך, ותמיד הצלחת בה. אם זה בתיכון שכולם מסביבך וכל דבר שצריך פונים אלייך, אם זה הצחוקים בלי הפסקה בכיתה, ומצד שני ציונים מעולים במבחנים.

בכל מקום שהיית, ידעת והצלחת לשלב בין השמחה שלך לבגרות שלך.

היית הבחור שתמיד יודע לדאוג שתהיה אווירה טובה, מצחיקה כי היו לך את הקטעים שהיו רק שלך. אבל גם להבין שיש רגעים וזמנים שזה פחות מתאים.

בפעם האחרונה שנפגשנו, שיחקנו כדורסל במוצאי החג, באופן מפתיע ממש כל החבר׳ה הגיעו. משחק על מגרש שלם, וישר אמרת שאנחנו משוגעים ושאתה לא בכושר. אז צחקתי עליך ואמרתי לך שהקו בעזה הוציא אותך מכושר ושאתם כל היום בפיפא. למרות הכושר הנמוך, לא הפסקת לרוץ, ולשחק בדרך שהייתה רק שלך.

אבל זאת לא הנקודה.

הוכחת לי שכושר זה לא מה שמעניין, אלא שאתה יודע בדיוק מה אתה עושה ואיך אתה עושה בקו המסוים הזה, או בכל המסלול הצבאי שבחרת לעשות. שידרת שבשבילך הצבא זה קייטנה, שהכל קטן עלייך, שיש אווירה בגולני אבל בתוך תוכך ידעת בדיוק בשביל מה ולמה אתה פה.

באותו בוקר הסתערת כי היה לך ברור שזה מה שאתה צריך לעשות, ושיש סיבה שדווקא אתה נמצא שם במצב הזה.

כל מי שאתה ומה שאתה, התנקז לדקות האלה, ועשית בדיוק את מה שרועי היה עושה בכל סיטואציה. תמיד מוביל, אבל מוביל בדרך שלך.

ולא משנה מה תמיד ראשון.

אני בטוח שידעת מה יכולות להיות ההשלכות, ואני בטוח שזה לא עניין אותך באותו רגע, כי ידעת שבשביל זה התגייסת.

רועי, מקווה שזה ברור לך שלנצח אתה תהיה הגיבור שלי.

בכל שלב שיהיה לי בהמשך החיים, תהיה לך השפעה כלשהי עליו. אני בטוח.

אני אלמד את הילדים שלי על האיזון הזה שרק אתה הצלחת לעשות בין שמחה לבגרות-כי זה הסיפור שלך.

תודה על מי שהיית בשבילי, מקווה להיות אפילו טיפה יותר טוב, בשבילך.                         

שמור עליי מלמעלה, עידו

הספדים של חברים

מילים לרועי שלנו

קרוביו היקרים של רועי  אם קוראים את זה כנראה לא יכולתי להגיע להלוויה

לא יודע מה להגיד כי אין לי מילים מגיל קטן אתה החבר הכי טוב שאפשר לבקש , לא מצליח לחשוב על כל הדברים שעברנו יחד או הדברים שתכננו לעתיד 

לא מאמין שברכת יומולדת שמח בפייסבוק יכולה לרסק אותי ככה

אתה אחד שיודע גם לתמוך  וגם לחזק גם בזמנים הקשים , גיבור ישראל מפקד משכמו ומעלה , כולנו בוכים כבר יום שלם ויודעים שהיית רוצה שנמשיך הלאה אבל זה לא פשוט , שמור וו עלינו מלמעלה , מקווה שכל החרא הזה ייגמר נוכל לתת לך את הכבוד הראוי לך

לכל המשפחה תנסו להיות חזקים אנחנו כאן איתכם בכל דבר ונלווה אותכם כמה שצריך , 

(סלע)

*

רועי אחי,אני מכיר אותך כל כך הרבה זמן,היית אמיץ כבר בגיל 4 כשקפצת מעל הגדר לברוח מהגן וגם בגיל 8 כשקפצת מהחלון כדי להגיע ראשון להפסקה.

חוויתי איתך את כל החיים שלי ואין מסגרת שלא היינו יחד,היית חבר כל כך טוב ובן אדם חברותי שהכיר את כולם וכולם הכירו אותו,היית לוחם מוערך ומפקד עוד יותר,היו לנו כל כך הרבה תכניות והיה לך עתיד מזהיר וחלומות חייך נגדעו ברגע.

אני לא יודע אם אי פעם יצליח לעכל שאין לי אותך לדבר לשתף או סתם לצחוק,אוהב אותך ותחסר לי אחי היקר..שמור עלינו מלמעלה

(קמינסקי)

*

רועי , חבר שלי , אני מתגעגע .

אני לא מבין איך אני אמור לדבר עליך בלשון עבר זה לא הגיוני זה לא יכול להיות , אתה צריך לכתוב לנו עכשיו על כמה מחבלים כבר הרגת ועל איך אתה הולך לפרק אותם איך זה קרה איך , אתה חבר שלי כלכך הרבה שנים אני לא מסוגל לדמיין את הימים שלי בלעדיך בלי ההודעות כל שעה ממך, בבקשה רועי בוא איתנו עוד פעם אחת לחומוס בשישי או לברדש בשבת בבקשה ,תגרור אותי לכדורגל במוצש או תספר לנו סיפורים על החיילים הבעייתיים שלך, תבוא להעיר אותי בשבת בצהריים ותכעס עליי שאני לא קם בבקשה רועי רק עוד פעם אחת תבוא תסיע אותנו במהירות משוגעת בדרך לשום מקום רק עוד פעם אחת רועי רק עוד פעם אחת . 

אני בוכה אותך , אני לא מפסיק לבכות הלב שלי שבור אתה היית ותישאר לעולם ילד מדהים חבר תומך עוזר ומצחיק שידע לאזן כל סיטואציה , איך אני אמשיך לחיות בלי הקול שלך , בלי התמונות שלך כל שעה ביום אני לא יודע .

הטיסות שתכננו כמו שאר החיים שלך כבר לא יספיקו לקרות רועי .

בבקשה רועי אל תעזוב אותנו תן לנו להרגיש אותך גם כשאתה למעלה .

זה לא הגיוני , לפני 8 שנים איבדתי את האח הראשון שלי ואתמול איבדתי את האח השני שלי .

רועי אני אוהב אותך ולעולם לא אפסיק לאהוב אתה חבר שלי לנצח.

(ליאב).

*

רועי…

חבר יקר, אח אוהב  

כמה שמחת חיים כמה, כל תמונה חיוך מצד לצד. אפס רצינות רק שמחה וצחוק.  כזה היית בלי פוזות בלי לנסות לשחק אותה אלא פשוט היית מי שאתה!   

החיים תמיד היו נראים קטנים לידך, כאילו לא משנה מה יבוא אתה תצליח לעבור אותו. לא משנה איזה מורה איזה מבחן איזה עבודה הכל בסוף איכשהו יסתדר. תמיד ידעת לצאת מהכל, תמיד בדקה התשעים על הקשקש אולי, אבל תמיד יצאת מכל הצרות…   

איך הפעם לא הצלחת, איך?   

בטוח שלחמת בגבורה, ובטוח ששמרת על חיילך   

יהי זיכרך ברוך, אחי היקר    

נ.ב - בטוח שאתה צוחק עלינו מלמעלה שכולנו בוכים  כמו ילדות קטנות פה למטה

(יאיר הבר)
*

אחי היקר והאהוב! 

יש לי כל כך הרבה דברים לספר עליך אבל אתה בן אדם כל כך מיוחד שאי אפשר לתאר אותך במילים. 

רק ביום שישי דיברנו ואמרנו שכשאני חוזר מחול אנחנו חייבים לשבת לדבר, לעשות אצלך שבת, והנה חזרתי ואתה כבר לא פה יותר 

רשמו לנו בקבוצה של המכינה שהמשפחה שלך תשמח שנרשום משהו ואמרתי לעצמי שאין סיכוי שאני עושה את זה .כי זה לא קורה. אין סיכוי שאני מספיד אותך עכשיו כי אתה עוד איזה שבועיים חוזר ואומר לנו ״סייק עבדתי עליכם״ כמו שתמיד היית עושה במכינה. וגם עכשיו אני בטוח שאתה צוחק עליי מלמעלה בזמן שאני כותב את זה כי אתה יודע שאני גרוע בדברים האלה 

אבל אמרו לי שמגיע לך שאכתוב משהו אז אני מנסה למצוא את המילים ולא באמת מצליח אז אני אספר קצת על הקשר שלנו. אני זוכר שכשנפגשנו בפעם הראשונה היית לבוש כמו איזה אמריקאי אבל זרוק כזה כמו שאתה אוהב, חולצה קצרה ומכנס טרנינג קצר קרוקס כחולות שאי אפשר לשכוח, וכובע שבחיים לא היה יורד לך מהראש

כשראית אותי בפעם הראשונה ניגשת ואמרת לי מה קורה אחי אני וייזר וכבר מאז היה לנו קליק. מהרגע הראשון התחברנו אני אתה וסומפו היינו שלישיה חזקה, הייתה שם חברות אמיתית לנצח, חברות שלא שופטים בה אחד את השני רק מרימים והכל תמיד בצחוקים תמיד בחיוך כמו שאתה אוהב.

כשהקורונה הייתה חזקה הפרידו אותנו לחדרים לפי כיתות, אז אני נאלצתי לעזוב את הדירה שלנו ואני זוכר כמה שנאבקנו להישאר ביחד! אתה היית מוכן לעשות הכל בשביל זה ובסוף לא נתנו לנו. 

נראלי שהדבר שהכי מאפיין אותך זה כוח רצון והתמדה. אני זוכר את עצמי יוצא מהחדר לעשן באיזה ארבע בבוקר וקולט אותך מתפלל ערבית, כי רועי וייזר לא מפספס ערבית. זה פשוט היה אצלך ברזל ועמדת בזה כל פעם מחדש.

כשהתגייסת השארת אותי ואת סומפו לבד ותמיד היינו אומרים איך וייזר לא פה עכשיו, למה הוא התגייס לנו, יצאת למכים היית מודרך רצית לעשות משהו אחר אמרו לך רק אם תצא לקצינים, שאלתי אותך אם תצא אמרת לי שאתה מחכה לקבל תפקיד ואז לספר להם שאתה לא תצא, לרגע לא חשבתי אחרת.

עם הזמן הקשר שלנו דעך, עד לפני בערך 7-8 חודשים. התקשרת אליי באיזה שתיים בלילה ואמרת לי אני אצל סומפו אנחנו בדרך אלייך, ומאז הקשר שלנו התחזק והתחלנו לעשות שיחות ווידאו פעמיים שלוש בשבוע, סיכמנו שאנחנו טסים לתאילנד לחודש אני ואתה אחרי הצבא, אבל כנראה שזה כבר לא יקרה כי אתה עסוק כרגע בלצחוק עלינו מלמעלה. 

אחי היקר לצערי אני לא הגעתי להלוויה שלך בגלל המלחמה, וכולנו עסוקים ומדחיקים את האסון הנוראי הזה. כשתיגמר המלחמה בעזרת ה׳ ננסה לעכל כולנו את מה שנפל עלינו ולהתאבל עליך כמו שצריך. אבל שתדע שאני לעולם לא אשכח אותך, אתה היית חבר אמת שלי, אח שלי לכל דבר. 

תנוח על משכבך בשלום 

שמור על כולנו מלמעלה 

יהי זכרך ברוך

יואב טל

*

קשה לעכל את הבשורה הנוראית, והמילים לא יוצאים אל הכתב. אמנם לא הייתי מחבריו הקרובים של רועי, אך אכן היה לנו קשר. זכורים לי היטב הזמנים השונים בהם באנו במגע וכולם לטובה. תמיד הסתדרנו טוב מאד ושמחנו כשבאנו בקשר זה עם זה. דיברנו המון סביב הבגרויות והפסיכומטרי, רועי לא היה חנון בכלל אך היה חכם מאד. כיוון ולא היה חנון הצטיין בספורט וגם משם מצטברים לי הזכרונות יחד איתו. כיוון שהיה חכם גם דבר זה בא לידי ביטוי בהצלחתו בספורט ושאר תחומי החיים. רועי היה מצחיק מאד ותמיד הרים את מצב הרוח בחברה שבה היה. יצירתי, מתחכם, חברותי ומצחיק. ידע טוב מאד להתחבר לחבריו ואני יכול להגיד שלמרות שלא היינו חברים טובים, הרגשתי פעמים רבות שיש לנו קשר קרוב. 

יהיה זכרו ברוך,

ואכן, אצלי, זכרו מאד ברוך. 

דן קופיאצקי.

*

רועי

לכל אחד יש את החבר הזה שהוא תמיד שם שצריך אותו בין אם זה להחליף נעליים להשיג סדרה בטלגרם או סתם לשבת לשיחה טובה

לכל אחד יש את החבר הזה שתקנא בו עד כמה הוא מוצלח גם בכדורגל וגם בלימודים או בכמה הוא סמל אהוב מוערך 

לכל אחד יש את החבר הזה שהוא תמיד אומר את הדבר הכי מפגר שיש וגורם לכולם להתפוצץ מצחוק ומשמחה 

לכל אחד יש את החבר הזה שכל פעם שאתה רואה את החיוך שלו עולה לך חיוך גם וישר משתנה המצב רוח 

לכל אחד יש את החבר הזה שהוא גיבור ישראל ששמר על חבריו 

ואתה רועי חברי הטוב היית החבר הזה ולתמיד תיהיה החבר הזה

אוהב אותך ואזכור אותך תמיד

(סהר)
*

פעם היה- שובב, מצחקול, בדרן ורעשני

פעם אחרת- אחראי, בוגר, דואג וסבלני

לאחר מכן- ספורטאי, נמרץ, מופרע-קשב ותזוזתי.

ובסוף- אדם שהסביבה חשובה לו יותר מעצמו.

כל כך הרבה צדדים לרועי שהפכו אותו לנער-בחור-איש כל כך חי.

תודה ששמרת עלינו אחי, תודה שלעולם תמשיך לשמור.

סויסה

*

רועי, היית חבר מושלם, עושה צחוקים ונהנה מהחיים, ומקבל את הבעיות של אחרים תוך כדי.

אני באמת עוד לא מצליח להבין מה קרה פה, אבל אני בטוח בעיניים עצומות שאתה הבאת את ה100%.

אני הולך להתגעגע אליך ברמות עצומות. שאני לא אפילו יודע לתאר.

רועי אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך

(שמולי)

*

רועי

בתקופה האחרונה הצטרפת לגדוד שלי וזכינו להיות בתקופה האחרונה קרובים יותר ב״ה, זכיתי! 

היו ימים קשים בתקופה הזאת וכמה חיוך וטוב הוספת על אותם ימים. כל פעם לראות אותך היה רגע כזה של לשאוב קצת נחת ושפיות בימים עמוסים כלכלך.

אני זוכר ששיתפתי אותך על הריתוק שלי שחתפתי, ישר צחקת, אמרת עליי שאני מפגר ואפילו החייל הכי טיפש שלך לא היה עושה דבר כזה מטומטם. אז נתתי לך צ׳פחה וצחקנו שנינו ביחד על אותה דיונה. לפני כמה ימים זה היה ברור מאליו הרגע הזה ועכשיו זה כבר לא יהיה.

החיילים שלך כלכך העריצו אותך ורצו להוכיח לך כמה הם טובים. מפקד שהוא גם חבר והכי חשוב מקצועי. ראו כמה החיילים שלך סמכו עליך והלכו אחריך. 

רועי, לקחתי ממך כלכך הרבה וזכיתי שיש לי חבר כמוך! נמשיך לבוא לבקר ולראות שהכל כאן בסדר. אנחנו לא נשכח אותך! זה יהיה המקום הכי שמח בכל הבית קברות הזה.

אוהב ומתגעגע ברמות, צור

*

רועי

אין לי זיכרון אחד שלך שלא נגמר בצחוק, ותמיד בקטע טוב (או בלי הכובע הסמלי שלך). יש לי המון זכרונות ממך וכל אחד מהם מעלה לי צחוק וחיוך. בין היכולות שלך להצחיק אנשים, היה לך לב של זהב ולא היה פעם אחת שלא ניסית לעזור למישהו שהיה צריך. יצא לנו לדבר ולהתכתב הרבה על מוזיקה, צחוקים בכמויות, לימודים (לשלוח לאחד לשני תשובות לכל מבחן ועבודה בכתב לא ברור בעליל), צבא וסתם שיחות מרפסת, ואני לא אשכח את השיחות ואת הצחוקים שלנו אי פעם. כל אחד שפגש אותך והכיר אותך, זכה שתהיה חלק מהחיים שלהם.

אין לי ספק שנתת את המאה ועשרים אחוז שלך והובלת את החיילים שלך בצורה הכי טובה שיש עד הסוף. לא ניתן לעכל את זה שלא נראה או נשמע אותך יותר ואני עם דמעות בכל פעם שאני חושב על זה ואין ספק שאתה תחסר בטירוף, אבל לעולם לא תשכח ותמיד תהיה חלק מאיתנו, נבוא לכאן כולם ונעשה צחוקים איתך כמו שהיית רוצה.

שמור עלינו וייזר, אוהב אותך ומתגעגע בטירוף.

ידידיה (דידי)

*

רועי, רועי היקר והאהוב. 

הראש מסרב להאמין, ואת הלב מנסה שלא לשבור, כי חייבים להמשיך. 

זוכר אותך עוד מכיתה א׳, חייכן, עם לב גדול ומקום רחב בלב לשטויות. 

מעבר ללימודים גם התנדבנו יחד במכבי, התנדבות שלקחת ברצינות, שהיינו בה יחד, קופצים לאירועים, נמצאים בתחנה לעיתים אפילו קצת יותר מבבית ספר. 

ברגע ששמעתי על נפילתך, ישר עלו בי הזיכרונות והחוויות יחד, ובעיקר זיכרון שהיה חוזר על עצמו כל שנה באסיפת ההורים שכן היינו שנינו נכנסים האחד אחרי השני לפי סדר שמות המשפחה וייזר וטוהר. 

וכך בכל שנה מחדש היינו מחכים יחד מחוץ לכיתה ומנסים לרכך קצת את ההורים לפני שישמעו על השטויות שעשינו. 

מעניין שדווקא הזיכרון הזה עלה לי לראש באותו הרגע, אולי ממחשבה פנימית על המשפחה הכואבת שאני שולח לה תנחומים כנים ותפילה לאלוקים שלא ידעו עוד צער. 

אוהב, ולא מעכל. 

בניה טוהר
*

רועי,

לא יודע איך לעכל את הבשורה הזו. 

איך אפשר להיפרד ככה

אני רואה את התמונה ולא מאמין איך רק לפני שבוע שיחקנו כדורסל במוצ״ש, איך ברגע שהגעתי לבא״ח וראיתי אותך לא הפסקנו לצחוק ולהסתלבט והיו המון פעמים כאלה. אתה כמובן צחקת על זה שאני צעיר וצילמת אותי עומד בח׳ של טירונות. וכל רגע כזה איתך שאתה עומד עם החיילים שלך שכל כך אהבו אותך ואני עומד בח׳ ומה שעובר לי בראש וואי הוא פשוט אלוף. 

איך יהיה אפשר להמשיך בלי הצחוקים שלך גם שהמצב הכי קשה. 

אני רוצה לומר לך תודה אחי היקר ששמרת עלינו והיית שם גיבור ברגעים הקשים.

תשמור עלינו מלמעלה בתקופה הקשה הזו ותן לנו כוח להמשיך. 

כבר מתגעגע אליך אח יקר שלי! 

ושהכל ייגמר בעזרת ה׳ נחזור לכאן כל החברה ונחלוק לך את הכבוד שמגיע לך!

אוהב , אמיתי

*

רועי 

באמת שאין דרך לסכם חיים שלמים על בכמה מילים.

אני לא הייתי הכי קרוב אליך אבל תמיד ידעתי שאתה אדם טוב שנותן מעצמו ותמיד מצא דרך להוציא ציונים וביצועים טובים. תמיד אהבת ללבוש את כובע בייסבול האיקוני שלך

באמת שאתה אגדה באמת 

תמיד חושב חיובי נותן הכול

כואב לי שאתה כבר לא פה. שאתה לא חלק מאיתנו!

אתה תמיד תהיה בלב של כולנו

תשמור עלינו מלמעלה בבקשה

-דב 
*

רועי,

החיוך שלך לא נמחק לי מהראש אני מדמיין אותך צוחק בקול רם וזה מעלה בי געגועים.

הייתי פוגש אותך בעיקר בבית כנסת השיחות איתך תמיד העלו בי חיוך ואופטימיות, איך שהוא תמיד היית שמח ושימחת את כולם. לא מצליח לעכל את הבשורה הרעה הלב נשבר אוהב אותך אחי, ה' יקום דמך.

רגב

*

רועי אחי היקר,

קשה לעכל וקשה לתפוס שאתה לא איתנו יותר, רק לפני שבוע בדיוק היינו שנינו בבית נפגשנו ודיברנו בצורה כ״כ רגילה ונורמלית מי חשב שתוך שבוע הכל השתנה..

רציתי לכתוב לך כאן משהו שאף פעם לא הספקתי להגיד לך, וזה תודה. 

לא אשכח שהתגייסתי לשייטת והיה לי תקופה קשה בטירונות כמה עזרת לי, דיברת איתי, עודדת אותי לא אשכח לך את הדאגה שלך, כל פעם שבאתי אלייך וראיתי את החיוך הענק שלך, את החיוביות שלך כמה זה עשה לי טוב על הלב.

אני לא מעכל את המשמעות הזאת שאתה לא איתנו, ולא חושב שאי פעם אצליח לעכל את זה.

נוח על משכבך בשלום אחי היקר, נפלת מות גיבורים בהגנה על הארץ והמולדת.

אוהב אותך וכבר מתגעגע.

טל חגי
*

רועי חבר שלי אח שלי ששמעתי מה קרה במעבר ארז ( המוצב שלך) ההיגיון אמר לי שזהו שאני כבר לא יראה אותך יותר . אבל הלב אמר לי שאין סיכוי שיקרה לך משהו הייתי בטוח שאתה תצא משום עם הנשק שלך ותגיד זהו הרגתי את כולם .

רועי עוד מעט אני נכנס לשם הדבר היחיד שמחזיק אותי בפנים זה אתה . 

אתה שאומר לי יאללה דוכן תהרוג אותם ובוא לומר לי שלום .

אתה שאומר לי אני שזה או הם או אנחנו .

אני אהוב אותך חבר יקר שלי מקווה שאתה שומר עלינו מלמעלה.

דוכן 
*

וייזר, 

איש שלנו,

לא מאמינים שאנחנו צריכים לכתוב את זה..

איפה הילד שחיוך מרוח לו על הפנים שאנחנו מגלים שהצליח לקחת את הוופלים מהחדר מדריכים. איפה הילד שלא היה מוכן לקבל שום דבר כמובן מאילו ודחף אותנו להיות טובים יותר.

איפה הנער שכשהיינו צריכים לצחוק היינו באים אליו- כי ככה הוא מעלה תמיד חיוך.

איפה הגבר, שנלחם, שמתקדם ומגיע הכי גבוה שהוא יכל- כי זה הוא, שמח ומצטיין.

רועי יקר, הלב נשבר לנו, קשה לדמיין את זה, יש עוד כל-כך הרבה דברים לדבר ולצחוק עליהם ביחד...

תודה על מה שלימדת אותנו והשארת בנו... מתגעגעים...

אוהבים❤️אלי ואייל
*

רועי אהוב. הכובע, החיוך, הטריקים לפניי המבחנים, נעליי הקרוקס. הריצות על קו המגרש במהירות שיא. העדכונים השוטפים, הדיבור הנחרץ. עוד טיעון שאי אפשר להתווכח איתו, רק לשתות את ההודעות שלך בצמא של מדבר לוהט.

מקומך הוא בין מלאכי המלאכים, איזה אסון.

לעולם ידעו כולם ולא ישכחו את המלאך עם הכובע והחיוך, אנחנו מבטיחים לך רועי, נוח על משכבך בשלום. 

(אורי ליאון) 
*

אני כותבת לך ולא מצליחה להבין שזו המציאות עכשיו,

 אני יודעת שאתה קורא את זה מלמעלה, אני מתגעגעת אלייך ולא מפסיקה לבכות.

אם היית כאן היית אומר לי לחייך כי זה מה שתמיד דאגת לעשות. אפילו שהייתי רק קצת מבואסת לא עזבת אותי עד שחייכתי. כל פעם שנפגשנו שדיברנו החיוך שלך פשוט האיר הכל וגרם לי לחייך, אפילו בשיחות שלנו בפלאפון יכולתי לשמוע את החיוך שלך כי זה פשוט אתה. בחרו לך תמונה טובה עם חיוך ענק ו- thumb up תמיד שלחת לי תמונות כאלו. בפעם האחרונה שנפגשנו לפני קצת יותר משבוע הלכנו לים, אחד המקומות האהובים עלייך. היה כל כך רגוע וכיף, הזמן היה שלנו אכלנו שווארמה אחר כך לא יודעת אם אתה זוכר אבל לפני שפגשתי אותך בחיים לא אכלתי ובזכותך המשכתי מאז.

 כל הדרך חזרה שרנו ביחד והשיר תתן אחרית? ידעת כל מילה בעל פה ודיברת על זה שידוע שבמכינה יש תפילה מאוד יפה בכיפור ושאף פעם לא עשית שם כיפור ושנה הבאה אתה בטוח הולך, שנה הבאה תזכה לראות את התפילה מלמעלה.

כשהורדת אותי בבית הבאת לי חיבוק אקסטרה ארוך ואמרת לי אני לא עוזב אותך פתאום זה מקבל משמעות שונה ועכשיו אני רק רוצה שתיהיה פה ולחבק אותך חזק אפילו שזה אנוכי כי הלכת מפה גיבור שאף אחד לא ישכח.

 אני כל כך שמחה שזכיתי להכיר אותך ושזכיתי להיות חלק מהחיים שלך.

אתה מדהים, תמיד דואג לכולם עושה הרבה יותר ממה שמצפים ממך, הערכים שלך הצחוק הכובש, הרמת המורל.

למדתי ממך, ממי שהיית כל כך הרבה.

אפילו אני זוכרת שלפני שהכרנו כל כך טוב עזרת לי בללמוד לבגרויות סתם כי זה אתה ופשוט רצית לעזור. כל פעם ששאלתי אותך מתי אתה קם מחר כדי שאני לא אפריע לך לישון אמרת שרק בסוף השיחה אתה תגיד לי כדי שנוכל לדבר כמה שיותר גם אם זה שטויות שאמרתי תמיד הקשבת ותמיד התייחסת כאילו זה דבר חשוב כל כך אפילו אחרי שנפרדנו כולם אמרו אין סיכוי אתם לא יכולים להפרד ולהשאר בקשר טוב כל כך, אבל כמו שאמרת הקשר שלנו מטורף ולא משנה לנו כי זה פשוט שלנו. אתה קודם כל החבר הכי טוב שלי ואחר כך עוד מיליון דברים.

 אני פשוט גאה בך ואני אוהבת אותך כל כך ומקווה כל כך שלא סבלת.

(מוריה)

*

רועי, קשה שאני מדבר עליך בלשון עבר. איזה בן אדם טוב היית, לא תמיד היינו כאלה קרובים אבל תמיד הייתה לך רוח טובה, תמימה ונעימה שהיית מביא איתך. זה מה שאני זוכר ממך, איזה בן אדם גבר היית, פשוט נשמה טובה. אני עם דמעות בעיניים כשאני כותב את ההודעה הזאת, קשה לעכל שנפלת בקרב. שמור עלינו מלמעלה אדם אהוב. מקווה שאתה במקום טוב יותר..

אליאב יקיר

*

רועי❤️

אני לא מאמינה שאני צריכה לסכם אותך במילים, היה לי את הזכות להכיר אותך ולדבר איתך שעות.

אני זוכרת בפעם הראשונה שיצאנו היה לי את הערב הכי כיף בעולם! הלכנו לים ישבנו, הלכנו ודיברנו שעות, הכל הרגיש פשוט מושלם. הכי התעניינתה בי בעולם וכל דבר שהייתי אומרת הייתה צוחק אפילו שאני יודעת שזה לא הצחיק אותך:) במשך כמה שבועות כל לילה וכל בוקר זכיתי לקבל ממך הודעה של בוקר טוב🫶 איך את מרגישה? או לילה טוב אוהב אותך! הייתה הבנאדם הכי תומך שיש, כל התייעצות שלי הייתי פונה אלייך והייתה אומר לי לעשות רק מה שטוב בשבילי. לא היה איכפת לך מכלום העיקר לשבת ולדבר, אני זוכרת שבפעם הראשונה שיצאנו בערב לא ידעתי מה ללבוש והתייעצתי איתך, ואמרתה לי לילי כלכך לא איכפת לי מצידי תבואי עם פיגמה. אני זוכרת שבתקופה הזאת הכי התרגשתי לערב, להתקשר אלייך פייסטים ולדבר איתך שעות בטלפון, לרכל איתך על כולם, ולהכיר את הבנאדם הטוב שאתה. אני זוכרת שהייתה הולך לישון בשעות לא שעות בשביל להיות שמה לחיילים שלך, היה לך כל-כך אכפת מהכל ומכולם, הייתה שם את עצמך המקום האחרון ואת כולם לפנייך, הייתה נותן הכל בשביל כולם

אתה הייתה ותמיד תהיה המפקד הכי טוב שיש! 

אוהבת אותך רועי❤️

(לילי)

*

רועי היה איש מרכזי בכל קבוצה חברתית שבה הוא היה. אני זוכר איך הוא תמיד היה שולח הודעות אלינו בקבוצה של השבט לבוא לפגישה בליל שבת.

ביום שישי לפני שהוא נפל הוא שלח הודעה בנוגע לחבר בשבט שמתחתן בקרוב. חמש הודעות לאחר מכן התבשרנו על נפילתו.

תמיד שפגשתי את רועי הרגשתי שהוא היה שמח לראות אותי. שלא היה אכפת לו שלא דיברנו כבר חודשים רבים. הוא תמיד היה מתעניין מה שלומי ומה קורה לי בחיים.

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

(משה גולד)