חצי שנה בלי השיחות והצחוקים

חצי שנה , איך כבר עברה חצי שנה בלעדיך זה בלתי נתפס

חצי שנה בלי הריפליי היומיומי איתך בלי השיחות והצחוקים , חצי שנה בלי התייעצויות על דברים גם אם הם סתם שטותיים , חצי שנה בלי המליון הודעות שלך שאתה מוודא שאני מגיעה למפגש המשפחתי , אשכרה עברה חצי שנה וזה הזוי .

אני לא אשכח איך כשרק התחלתי יב והתלוננתי לך שזה הולך להיות קשה ואני מפחדת אז פשוט במילה אחת שלך זה הפך לדבר הכי קטן בעולם כי זה מה ששיחה איתך עושה פשוט היית נותן תחושה טובה ותמיד היית בין אם זה להתייעצות , לתת מחמאות , לצחוק ביחד על דברים , פשוט להכל . איך ביום הולדת 17 שלי צחקת עליי שאני עדיין קטנה ורק עכשיו הוצאתי רשיון ושאחכה ליום הולדת 18 ונלך ביחד לחגוג , הגיע יום הולדת 18 שלי ולא היית פה שנחגוג , איך כשקבענו אצלנו בחופש הגדול כל הבני דודים ודיברנו וצחקנו ועצוב לי לחשוב שלא יהיו עוד כאלה , אני מתגעגעת רועי , מתגעגעת לשיחות ולצחוקים גם סתם לתמונה הקטנה הזאת באינסטגרם כל יום , מתגעגעת לבדיחות שלך וזה שתמיד היית יודע להשחיל מילה טובה ולהצחיק אותי ותמיד לדאוג ולעזור לי גם מרחוק .

אני אוהבת אותך המון וככ רוצה כבר לדבר איתך על מליון ואחד דברים .

מתגעגעת מלא ❤️ https://www.instagram.com/weisermaya

(translated)

Half a year,

How has it already been half a year without you? It's incomprehensible.

Six months without our daily Instagram replies, without the conversations and laughter. Six months without consultations about things, even if they were silly. Six months without your million messages making sure I get to the family gathering. It's actually been half a year, and it's crazy.

I won't forget how when I just started seventh grade and complained to you that it was going to be hard and I was scared, just one word from you made it seem like the smallest thing in the world. Because that's what talking to you did. You just made me feel good. And you were always there, whether it was for advice, giving compliments, laughing together about things, just for everything.

How on my 17th birthday you laughed at me for still being young and just getting my license? You said to wait for my 18th birthday and we would go celebrate together. My 18th birthday came and you weren't here to celebrate. I remember when we all planned to get together at our place during summer break, all the cousins talking and laughing. It saddens me to think there won't be any more times like that.

I miss you, Roey.

I miss the conversations and the laughter. Even just that little picture on Instagram every day. I miss your jokes and how you always knew how to slip in a kind word and make me laugh. And how you always cared and helped me, even from afar.

I love you so much and I really want to talk to you about a million and one things already.

Missing you tons.