כמעט ארבעה חודשים עברו
ארבעה חודשים בלעדיך
איך אפשר בכלל ארבעה חודשים בלעדיך איך אפשר בלי הריפליי באינסטגרם היומיומי שלך איתי
איך אפשר מסיבת חנוכה בלעדיך בלי השטויות והבדיחות המפגרות שלך שתמיד הורגות את כולם מצחוק איך אפשר בלי החיוך הזה שלך זה שאף פעם לא הורדת.
וואלה קשה בלעדיך בלי העצות שהיית עוזר בלי הרעיונות פתאום לעשות מפגש קטן בין הבני דודים או שפתאום קפצת לבקר כי היית באזור או שסתם פשוט דיברנו באינסטגרם על החיים איך אפשר להיות פה בלעדיך כמה אתה חסר אתה אפילו לא מבין איך אני מתגעגע לשיחות שלנו בשתיים בלילה.
לפני הודיעו לי מה שקרה לך אני הייתי עם חברים ופירקנו סוכה לאנשים שגויסו ובדרך לאחת הסוכות אני אומר לחבר שלי וואלה אתה לא מבין איזה מלך בן דוד שלי רועי הוא היה אתמול על גבול עזה ואנחנו לא יודעים מה איתו אבל בתוך תוכי ידעתי שקרה משהו לא ידעתי שזה בכזאת חומרה אבל ידעתי שמשהו לא בסדר וכשסיפרו לי איך נהרגת הייתי בטוח שנהרגת כגיבור מלחמה ובאמת צדקתי נהרגת כגיבור ותמיד אזכור אותך כגיבור. אני אוהב אותך כל-כך ולעד אני אזכור אותך מת כבר לדבר איתך ואתה לא מבין כמה אני מתגעגע אוהב אותך לתמיד נעם❤️@noam_weiser
Almost four months have passed. (translated)
Four months without you.
How is it even possible, four months without you? How can I go without your daily Instagram replies? How can there be a Hanukkah party without you? Without your silly jokes that always crack everyone up? How can I live without your smile, the one you never seemed to lose?
Man, it's hard without you. Without the advice you'd give, without the sudden ideas for a small get-together with the cousins, or those times you'd just randomly pop by because you were in the area. Or even just simply talking about life on Instagram. How can I be here without you? I miss you so much! You don't even understand how much I miss our late-night talks.
Before they told me what happened to you, I was with friends, taking down sukkahs for people who were drafted. On the way to one of the sukkahs, I told my friend, "Man, you don't understand what a hero my cousin Roey was yesterday on the border with Gaza. We don't know what's going on with him, but deep down I knew something happened." I didn't know it was that serious, but I knew something wasn't right. And when they told me how you died, I was sure you died a hero's death. And I was right. You died a hero, and I will always remember you as a hero.
I love you so much and I will remember you forever. I'm already dying to talk to you again, and you don't understand how much I miss you. Love you always,
Noam.