השנה אני עושה שנת שליחות בארצות הברית.
בשבת האחרונה התארחתי אצל משפחה מהקהילה ובאמצע הארוחה אחת הבנות שירות שמה לב לתמונה הזו ואמרה לי- זה חבר שלך. ישר קמתי לראות על מה מדובר ובלי להבין מה ואיך שאלתי את המשפחה איך הם מכירים את רועי? מה הקשר שלהם?
מסתבר שהאמא עוסקת בדפוס ואחת ההזמנות שהיא קיבלה הייתה התמונה הזו. אבא של רועי גדל בעיר בה אני נמצא ומשפחה שמכירה אותו הזמינה את התמונה הזו לזכרו של רועי.
ההדפסה הראשונה יצאה מטושטשת, היא עשתה הדפסה נוספת ובחרה להשאיר את המפוקששת אצלם בבית.
הם התעניינו לדעת מה הקשר שלי לרועי וישר סיפרתי להם. הם התרגשו נורא ונתנו לי את התמונה שעכשיו נמצאת אצלי בחדר.
תפסתי מבט עמוק יותר על כך שדווקא בשבת הזאת, דווקא אצלם, מצאתי את התמונה של רועי וזכיתי למתנה המטורפת הזאת.
יש משהו בזה שהצבע לא יצא 100% . החוסר בצבע ממחיש את המציאות. לצערנו יש אובדן וחוסר למשהו שהיה כל כך מיוחד. מצד שני עם ההקרבה זה סוג של מכחול בו צבעו לנו את ההמשך של החיים והזדמנות לצבוע את העולם בזכותם . זכיתי מאוד,
שיהיה לכולם שבוע טוב ובשורות טובות לעם ישראל!
לזכר רועי הי"ד
